לקח חשוב שלמדתי לפני 15 שנים שחשוב גם להיום

לפני כמעט שני עשורים אחרי שסיימתי תפקיד בחברת קומברס ואת לימודי התואר השני, לקחתי הפסקה בת חצי שנה לטיול באוסטרליה, ניו-זילנד ותאילנד.

תחילת הטיול היה עם מי שהיה חברי מזה 5 שנים אך לאחר זמן קצר, במהלך אחד הטרקים בניו זילנד, הבנו את מה שידענו עוד קודם שהגיע הזמן להיפרד. ואכן נפרדנו באווירה חיובית וטובה ובחיבוק גדול כשהוא לקח טיסה לתאילנד ואני שיניתי את מסלול הטיסה לאוסטרליה והגעתי לבת דודתי המדהימה איריס שגרה במלבורן.

איריס הייתה במקרה בביקור בישראל ואני נחתתי בשדה התעופה, לקחתי מונית וחיכתה לי דירה יפיפייה במלבורן ורכב.

נכנסתי לבית נפעמת מהמקום ומהסביבה, החלפתי בגדים ויצאתי להסתובב. הכל היה נראה חדש ומעניין. למחרת בבוקר, יצאתי לסיבוב נוסף בשכונה וחזרתי לבית היפה שנראה כמו חלום. אבל אז נעמדתי בסלון מול הקיר, הסתכלתי לקיר ועליו תלויה הטלוויזיה ואחר כך לקיר שבצד השני של הסלון, בהיתי בחלון ואז הבנתי פתאום שאני לבד.

התקשרתי להורי ואמרתי להם שאמנם אני באוסטרליה הגדולה עם בית יפיפייה אבל אני לבד ואין לי כאן מה לעשות (להזכירכם הייתי צעירה ב 15 שנים) אז חבל לי על הזמן, אחפש טיסה ואחזור הביתה בהקדם האפשרי.

למזלי, היום שלמחרת היה יום שבת וסוכנות הנסיעות הייתה סגורה אך בדרך למכולת השכונתית נתקלתי במקרה במודעה על ארוחה גדולה לא רחוק ממני של ישראלים בבית חב"ד, החלטתי לקפוץ ושם פגשתי את עמית שאירח לי חברה, הכיר לי המון ישראלים (היו לו בתים שמושכרים לישראלים במלבורן), באותו הערב הכרתי גם את שחר שליווה אותי הביתה ובימים שלאחר מכן ונשארנו בקשר שנים רבות לאחר מכן, וקצת לאחר מכן פגשתי את רויטל המדהימה!!

הביתה לא חזרתי אלא נשארתי כמעט חצי שנה וזו הייתה אחת התקופות הטובות בחיי עם חוויות שיזכרו לעולם.

אך התובנה שהבנתי והרגשתי בכל רמ"ח אברי מהחוויה הזו הייתה שזה ממש ממש ממש לא משנה איפה אתה נמצא - לא המקום (אוסטרליה החלומית) ולא הבית היפה.. מה שחשוב זה עם מי אתה נמצא!!!

תשאלו את עצמכם - מי נמצא מסביבכם? אנשים שתומכים בכם מעודדים אתכם ומרימים אתכם למעלה או אנשים שמורידים אתכם במילים, בחוסר ההערכה, בדרך ששונה במהותה משלכם? כשאתם בוחרים להכניס אנשים שלילים לחייכם, אתם מכניסים שלילי אליכם וזה משפיע כל הזמן על התת מודע שלכם עד שזה נהיה חלק מכם.

ונכון שיש כאלו שאומרים לי אבל אין לי שליטה, זה אנשים בעבודה שלי, ההורים שלי, בן/ת הזוג.. דבר אחד בטוח - יש לכם שליטה על החיים שלכם (נכון!?!) ויש לכם שליטה על המינון ועל הסינון של הדברים שנאמרים בחוץ שאתם בוחרים להכניס לבפנים.

תבחרו מהיום להכניס הרבה יותר מהטוב והרבה פחות מהשלילי (זה לא שהשלילי נעלם ולא נמצא, אלא שאתם פשוט בוחרים לא לתת לו להשפיע עליכם).

זה לא תמיד קל אבל זה בידיים שלכם.

One Life, Make it Happen.