מצפן ומצפון

יש לנו מצפון שמתעורר ברגעים מסוימים, בעיקר ברגעים של קונפליקט או צורך בבחירות לא פשוטות.

הוא אמור להיות זה שמכוון אותנו ומראה לנו את הדרך. הוא אמור להיות המצפן שלנו, זה שמראה לנו מה הכיוון הנכון, מהי הבחירה הנכונה.

אך מה שנכון עבורנו לא תמיד נכון עבור מי שמסביבנו. כאן נכנס שוב המצפון למצב פעולה, כשיש אנשים שאצלם המצפון החברתי גדול מהמצפון האישי אך אצל הרוב זה להפך.

לכל בחירה יש מחיר. לא תמיד אני בוחרת בדרך הנכונה, אך בכל צומת בחירה אני מתחברת למצפן האישי שלי

שם אני שואלת את עצמי כל פעם מחדש: מה הדבר הנכון לעשות? האם עשיתי את הטוב ביותר שיכולתי באותו מצב? האם עשיתי את המקסימום?

זה אמנם לא מבטיח בחירה נכונה אך זה מה שנותן את השקט למצפון, ומראה לי את הדרך (המצפן האישי שלי).